ארכיון לשנה : 2021
כוכב שביט חדש בדרכו אל השמש – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizon מוכנים ומוכנות לזה ?התגלה כוכב שביט חדש בדרכו אל השמש.
שביט ברנרדינלי-ברנשטיין הוא ענק אמיתי; לפי ההערכות ליבת השביט בגודל של כ-150 ק”מ. (כמו המרחק מחדרה ועד באר שבע!) לצורך ההשוואה לשביטים אחרים – משימת רוזטה הקיפה שביט בגודל של כ-2.5 ק”מ בלבד.
השביט התגלה למעשה ב-2014 על ידי סריקת תמונות באמצעות בינה מלאכותית, במהלך עבודת הדוקטורט של פדרו ברנרדינלי שעסקה באנרגיה אפלה, אך תגליתו אושרה באופן רשמי על ידי ה-IAU (איחוד האסטרונומים.יות הבינלאומי) רק ב-24 ביוני השנה, לאחר שבע שנים (!) שבהם טלסקופים ברחבי העולם הופנו לנקודה המתאימה ואישרו את קיומו (ואת שמו, על שם ברנרדינלי המגלה וברנשטיין שהנחה את עבודת הדוקטורט שלו).
על פי ההערכה השביט יגיע לנקודה הקרובה ביותר ב-21 לינואר, 2031, אך זמן רב לפני כן נוכל לחזות בהילת השביט שנוצרת כתוצאה משינוי מצב הצבירה של פני השביט העשויים קרח במגע עם רוח השמש המחממת.
כתב.ה: דולב כץ
האביר השחור – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizon שמעתם פעם על האביר השחור שנע סביב כדור הארץ?! האביר השחור הוא אובייקט מתכתי הנע במסלול קוטבי סביב כדור הארץמדובר באובייקט אמיתי, לא ניתן לחלוק על קיומו, אולם מקורו ומטרתו נותרובגדר תעלומה. האביר – אורכו כ- 100 מטרים, כמו בניין עם 25 קומות ואפילו יותר! הוא התגלה בשנות העשרים באמצעות שידורי רדיו. מדענים, כולל ניקולה טסלה, האמינו שאותות רדיו נקלטים מגוש הברזל המרחף הזה. המסלול שלו חריג בהחלט והוא עובר דרך שני הקטבים המגנטיים של כדור הארץ. האוביקט נע במהירות ומשלים מסלול כל 104 דקות. אף מדינה עד היום לא טענה לבעלות על האובייקט. בדצמבר 1998 האובייקט צולם על ידי המעבורת אנדוור ורבים מאמינים שזהו האביר השחור.
האובייקט נמצא במסלולו גם כיום ובמהלך השנים האחרונות נקלט ותועד על גם על ידי אסטרונאוטים בתחנת החלל. בנאס”א טוענים שהאוביקט שנקרא האביר השחור הוא לא אותו האוביקט שצולם, ושישנם מספר אוביקטים המכונים בשם זה. למרות כל אילו כמעט שלא מדברים על האביר השחור…
כתב ועיצב : איתי ליאון
מקורות:
https://www.q-israel.com/post/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%91-%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9E%D7%90%D7%96-1920
https://surl.li/amzwc
על תופעת דז’נבקוב והתהפכות כדוה”א – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizonבשנת 1985, הקוסמונאוט ולדימיר דז’נבקוב (Dzhanibekov) שוגר לחללית סוליוט-7 במטרה להציל אותה לאחר סדרה של תקלות. לאחר שטיפל בתקלות הוא החל פורק ציוד שהיה על החללית. כאשר הוא שחרר אום בצורת פרפר ונתן לו לרחף, הוא שם לב כי האום מתרחק מהבורג, מסתובב בכיוון סיבוב הפתיחה ואז מתהפך ב- 180 מעלות וממשיך להסתובב ולהתרחק וחוזר חלילה (ראו אנימציה).
התופעה לא הייתה ברורה לקוסמונאוט מכיוון שלא היה נראה כי כוח מסוים גורם להתהפכויות של האום. התופעה הייתה כה מוזרה עד שהסובייטים הסתירו אותה מכל העולם במשך 10 שנים מתוך פחד כי אם אום מתנהג כך, אולי גם כדוה”א יתנהג כך ויתהפך בזמן סיבובו סביב השמש!!אז למה זה קורה והאם כדוה”א יתהפך בקרוב?לכל גוף תלת מימדי יש 3 צירים סביבם ניתן לסובב את הגוף. תופעת דז’נבקוב מתרחשת כאשר לגוף מסוים יש חוסר סימטריה והוא מסתובב בצורה יציבה יותר סביב הציר הראשון והשלישי שלו, לעומת הציר השני סביבו הגוף מסתובב בצורה לא יציבה. לשמחתנו, כדוה”א אינו מושפע מהאפקט ולא יתהפך בגללו.
כתב: איל בן-זאב
מקורות:
https://en.wikipedia.org/wiki/Tennis_racket_theorem
צעד גדול לאנושות – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizon12 נוסעים בעלי מוגבלויות ריחפו בטיסה פרבולית שהתקיימה בדרום קליפורניה באמצע אוקטובר, הטיסה -נועדה לבחון איך בעלי מוגבלויות מרגישים בסביבה של מיקרו כבידה. בטיסות פרבוליות המטוס משרטט באוויר קשת — תחילה הוא נוסק בזווית של 45 מעלות ואחר כך צולל במהירות. כך הנוסעים יכולים לחוות מיקרו כבידה לפרקי זמן קצרים. טיסות כאלה הן חלק בלתי נפרד מהאימונים של אסטרונאוטים.
“זה היה ממש מוזר… העמידה היתה זרה לי כמעט כמו הריחוף במיקרו כבידה”.
כך מתאר את החוויה אחד מהמשתתפים שנעזר בכיסא גלגלים כדי לנוע ממקום למקום. בטיסה זו הוא הצליח לרחף באוויר ללא כל מאמץ ובלי שנגע בדבר. הוא גילה שהתנועה קלה יותר בסביבה של מיקרו כבידה והיה לו צורך במכשירי עזר מעטים בלבד. את הטיסה יזם AstroAcess ארגון ללא כוונות רווח ששואף להנגיש טיסות לחלל לכולם. מאז ראשית הטיסות לחלל, בשנות ה–60 סוכנויות החלל מאפשרות רק לפלח זעיר של האנושות להגיע לחלל. כך נמנעת מבעלי מוגבלויות גופניות רבים האפשרות להתמודד על מקום בטיסה לחלל, גם אם היו יכולים להיות אסטרונאוטים מעולים. יוזמות כמו AstroAccess שואפות להכשיר את הקרקע כדי שסוכנויות ממשלתיות ייתנו את דעתן להנגשת טיסות חלל.
עריכה: אודליה לנקרי
מקורות:
https://www.nytimes.com/2021/10/22/science/astronauts-disabilities-astroaccess.html
כוכב הצחוק – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizonהעולם מצחיק אז צוחקים! היום נספר לכם על כוכב קטן ומיוחד שכל כולו צחוק אנושי. אייל גבר הוא יוצר ישראלי המשלב מדע, מתמטיקה ואמנות. בתהליך העבודה על יצירותיו הוא משתמש בהדמיות מחשב כדי לבנות את התופעה אותו הוא רוצה לדמות ולאחר מכן הן מודפסות במדפסת תלת מימד. בנאס”א הביעו עניין בעבודתיו של אייל והציעו לו להדפיס את היצירה האמנותית הראשונה בחלל. כך נולד שיתוף פעולה עם חברת Made in space האחראית על מדפסות התלת מימד בתחנת החלל הבין לאומית, המהוות מפעל קטן לייצור חלפים וכלי עבודה.לאחר בחינת רעיונות שונים לייצוג אנושי בחלל, הקים אייל את המיזם Laugh# כוכב הצחוק. במיזם שיצר, פותח יישומון שאפשר הקלטת צחוק וייצוגו בתלת מימד. במהלך פעילות המיזם נאספו 100,000 ׳צחוקים׳ ולאחר מכן בחרו המשתתפים את הצחוק המייצג ביותר: צחוקה של נוטיאה ג׳יין סטנקו מלאס וגאס.הצחוק המייצג נשלח לתחנת החלל והודפס במדפסת תלת מימד, בתור הפסל הראשון בחלל. רוצים לשמוע את הצחוק שלה? הקליקו!
כתב: ניסים חכם
מקורות:
https://www.space.com/amp/35723-first-3d-printed-art-space-station.html
כוכב הלכת הרחוק ביותר (בינתיים) – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizonלפני כחודש הודיעו מדענים כי מצאו הוכחה לקיומו של כוכב לכת חדש. זהו כוכב הלכת הרחוק ביותר מכדור הארץ שנמצא עד כה. מעבר לשמונת כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, נמצאו בשנים האחרונות יותר ויותר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. עד כה נמצאו אלפי כוכבי לכת שמקיפים שמשות אחרות. אז מה המיוחד בכוכב הלכת החדש שנמצא? הוא הראשון שאנחנו מוצאים…. מחוץ לגלקסיית שביל החלב! כוכב הלכת הזה נמצא ב- M-51, ולמרות שזה נשמע שם של כלי נשק, מדובר בגלקסיה מרוחקת מאוד. אז כמה רחוק נמצא כוכב הלכת החדש? 28 מיליון שנות אור מאיתנו. רוצים לקפוץ לבקר שם? אין בעיה – כל מה שצריך לעשות הוא להמציא חללית שתטוס במהירות האור, להמריא ובתוך 28 מיליון שנה – אתם שם! ואם אתם כבר שם, תשלחו תמונה או משהו.
כתב: שארל מסיה
ההגנה הפלנטרית יוצאת לדרך! – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizon ב24 לנובמבר משימת דארט יצאה לדרך!
דארט – חץ באנגלית, תנוע במשך 10 חודשים אל האסטרואיד דידימוס, גוף בינארי שיש לו ירח קטן משלו – דימורפוס.
על החללית מותקן מנוע יוני מהדור המתקדם ביותר, שמגובה במערכתהנעה כימית רגילה למקרה של תקלה. הפאנלים הסלולריים שייבדקו בתחנת החלל, יפתחו אחרי השיגור ויספקו לחללית ובעיקר למנוע היוני את האנרגיה הדרושה. המכשיר המדעי היחיד על החללית , היא מצלמה מונוכרומטית בשם “דרקו”.
המצלמה תתחיל את פעילותה כחודש לפני ההגעה ליעד ותדע לנתח את התמונות ולנווטאת החללית אל יעד ההתנגשות – הירח דימורפוס. החללית תתנגש בדימורפוס ותשנה את מסלולו כך שכל הקפה שלו סביב דידימוס תיקח מספר דקות נוספות, שינוי שיראה באמצעות טלסקופים על כדה”א וילמד אותנו שיעור חשוב לגבי האפשרות להסיט אסטרואיד מסוכן באמצעות התנגשות קינטית.
בנוסף, בתוך החללית נמצא לווין קטן 6u של סוכנות החלל האיטלקית ליסיה, שייפרד מחללית האם 10 ימים לפני ההתנגשות ויצלם באמצעות 2 מצלמותאת רגע ההתנגשות וענן האבק והרסיסים שיווצר לאחר ההתנגשות, ויאפשר לשפר את המודלים הקיימים היום.
דארט היא המשימה הראשונה מבין משימות שמטרתן הגנת הפלנטה מפני אובייקטים בסיכון מיידי כגון אסטרואידים ושביטים שמסלולם חוצה את מסלול כדור הארץ.
כתבו: איתי ליאון / ויקטור בר
מקורות:
https://castbox.fm/episode/id443745-id443547349
https://www.nasa.gov/specials/pdco/index.html
חשמל משודר מהחלל – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizon אחת הדרכים לפתור את התלות של האנושות באנרגיה ממקורות מזהמים, היא שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת שהעיקרית שבהן היא אנרגיה סולארית, מתברר שקיימת דרך יעילה יותר לקבל אנרגיה מהשמש ולהקטין פי 42 את שטח הפאנלים הסולריים על פני כדה”א – איסוף האנרגיה באמצעות תאים פוטו-וולטאים בחלל ושידורם בתדרי רדיו לתחנות קרקע, שם גלי הרדיו נקלטים באנטנה מיוחדת, מתורגמים בחזרה לחשמל ויכולים לספק את צריכת החשמל באיזור או מנותבים לרשת החשמל הארצית.
היתרונות של שידור חשמל מהחלל היא שאין מגבלות כמו יום ולילה, עונות שנה, מזג אויר, סופות חול וכו’. הרעיון לשדר חשמל מהחלל, מבוסס על רעיון של ניקולא טסלה של חשמל משודר באוויר וחיל האויר האמריקאי מתעניין בטכנולוגיה שתוכל לספק חשמל לבסיסי הצבא האמריקאי ללא השקעה רבה בתשתית או שימוש בשיירות אספקה של דלקים שמהוות מטרה לפיגועים (כפי שקרה בעיראק). כל מה שצריך הוא להקים אנטנה מיוחדת שתקבל את שידורי החשמל מהחלל.
פרויקט Arachne הוא פרויקט מחקרי של חיל האויר האמריקאי שמדגים את בשלות טכנולוגית של יצירת אנרגיה יעילה יותר, תרגום האנרגיה לגלי רדיו ושידור גלי RF ממוקדים לכדה”א מהחלל ומהוות חלק ממשימת SSPIDR שמטרתה לפתח את כל הטכנולוגיות הנדרשות בחלל ועל פני כדה”א לתמיכה בחשמל משודר מהחלל. בעתיד חשמל משודר מהחלל עשוי להוות אלטרנטיבה נקייה במחיר סביר בעידן משבר האקלים והניסיון להפחית את השימוש במקורות אנרגיה מזהמים.
כתב: ויקטור בר – יום האסטרואיד ישראל
מקורות:
https://www.space.com/space-solar-power-research-advances
https://space.nss.org/space-solar-power-library
https://afresearchlab.com/technology/arachne
https://s333.podbean.com/pb/518f081321de24b4924269aa096dd780/61c1bc67/data1/fs90/7831536/uploads/SBP_-_Coyote9wfvu.mp3?pbss=c00bc771-31af-5687-aa05-b75c27fd6721
חיים במאדים או מאובנים מדומים? – בוקר טוב חלל
/0 תגובות/ב בוקר טוב חלל /על ידי Horizon עדויות מצביעות על כך שחוקרים שמחפשים סימנים לחיים במאדים הוטעו על ידי דגימות דמויות מאובנים (שהתגלו עוד בשנת 1996), שנוצרו בתהליכים כימיים. סלעים במאדים מכילים סוגים רבים של מרבצי מינרלים שנראים דומים למאובנים של יצורים חיים, כפי שהם מוכרים מכדור הארץ. בין היתר אפשר למצוא מרבצים שנראים כמו תאי חיידקים ומולקולות מבוססות פחמן שדומות מאוד לאבני הבניין של כל צורת החיים הידועות.
אסטרוביולוגים מאוניברסיטאות אדינבורו ואוקספורד בחנו עדויות של כל התהליכים הידועים שהיו יכולים ליצור מרבצים דמויי חיים בסלעים במאדים. הם זיהו עשרות תהליכים, וסביר שיש עוד רבים שעדיין לא התגלו, שיכולים ליצור מבנים שמחקים מבנים של צורות חיים מיקרוסקופיות פשוטות שאולי התקיימו פעם במאדים.
תהליכים לא-חיים יכולים לחקות בקירוב רב סימני חיים (תופעה מוכרת גם מכדור הארץ), לכן דרוש עוד מחקר רב תחומי כדי להבין לעומק איך מרבצים דמויי חיים יכולים להיווצר במאדים, ובכך לעזור באבחנה מדויקת יותר בחיפוש אחר הוכחות לקיום חיים עתיקים שם ובמקומות אחרים ביקום.
כתב: ד”ר עומר חורש
מקורות:בליזובסקי א., חיים במאדים – או מאובנים מדומים? הידען 21.11.21Journal of the Geological Society(2021),:jgs2021-050 http://dx.doi.org/10.1144/jgs2021-050