בבדיקות שנערכו עולה שעשרת המטרים העליונים של *רגולית* (האבקה הדקה והסלעים שמכסים את פני הירח) הירח מכילים מספיק O₂ בשביל כל אדם בכדור הארץ למאה אלף השנים הבאות.
בחקר החלל, קיימת חשיבות של שימוש במשאבים במקום, אספקת מזון, מים, חומרי בניין ויסודות חיוניים אחרים תוך שימוש במשאבים מקומיים. ברגולית הירח יש כמויות שופעות של חמצן. *אבק הירח נוצר בזמן של מיליארדי שנים של התנגשויות מטאורים ושביטים*. תכולת החמצן ברגולית הירח היא בערך 45%, אבל החמצן קשור במינרלים מחומצנים – במיוחד סיליקה, אלומיניום, ברזל ומגנזיום.
עובדה זו חשובה מכיוון שההרכב האיזוטופי של המינרלים האלה כמעט זהה למינרלים שבכדור הארץ, דבר שהוביל לתאוריות שמערכת הארץ והירח נוצרה ביחד לפני מיליארדי שנים. בכדי להשתמש בחמצן הזה, צריך להוציא אותו מהרגולית משתמשים בהליך שנקרא אלקטרוליזה. החמצן יהיה התוצר העיקרי ואילו את המתכות ישימו בצד כתוצר לוואי שאולי יהיה שימושי – קרוב לוודאי לבניית מגורים. חברה ישראלית בשם הליוס כבר החלה פרויקט להפוך את החזון הזה למציאות. תהליך זה מצריך אנרגיה רבה שככל הנראה תתקיים בעזרת מנוע סולארי או מקור אנרגיה אחר שיהיה זמין על הירח ולכן יהיה אתגר בפני עצמו.

כתב: יעקב המאירי

מקורות:
https://www.hayadan.org.il/%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99